"להשפיע על השפעת בעזרת הומאופתיה" : המאמר פורסם בגליון אוקטובר 2007 (מס' 133) של "חיים אחרים", הירחון הישראלי לרפואה טבעית, תרבות רוחנית ומעורבות חברתית. 

הודעת דואר אלקטרוני מורבידית-משהו הגיעה אל רבים בחורף האחרון. הדוברת השובבה פונה לקורא הגברי ומבטיחה שאם יקָרה על דרכה, היא תממש בו את זממה ללא היסוס: תשליך אותו למיטה, תעלה את חומו, ותגרום לו להזות, לבכות, לאבד שליטה ואפילו לשכוח את שמו. בסוף התיאור העסיסי מזדהה הפאם-פטאל בשמה: שפעת. למרבה הצער, המציאות – בפרט בעונות החורף האחרונות – הרבה פחות משעשעת או דו-משמעית מהמייל המדבק הזה.

"בשנים האחרונות", סיכם לפני שלוש שנים נייר עמדה שהוגש לכנסת, "אנו עדים לכמה סימנים המבשרים הופעת זנים פנדמיים (פנדמיה היא מגפה עולמית) של שפעת. הערכת רוב המומחים היא כי השפעת הפנדמית הבאה היא בלתי נמנעת, אך אין אפשרות לחזות את מועד הופעתה."

נדמה שכל מערכת הבריאות ממתינה בחשש מתוח לקראת המגפה הבאה. ממתינה – ומחסנת: עם התקרב החורף, ישובו הקמפיינים המעודדים את הציבור להתחסן כנגד נגיפי השפעת ובהם, מן הסתם, יוזכרו סיבוכי המחלה ונגזרותיה, וכן הצירופים המדאיגים "עומסי אשפוז" ו"תפוסות שיא" ביחס לבתי החולים. יתכן שבתקשורת ידגישו הדוברים, כי החורף הקודם נחשב לקשה מזה שנים, וכי התמותה מדלקת ריאות במהלכו הוגדרה כמגיפה בפני עצמה. במאמר שלהלן נשתדל לסקור בקצרה את המצב ולהציע פתרון הומאופתי פשוט וזמין. אך לפני כן, נתמודד עם סוגיית השימוש בחיסונים נגד שפעת.

להתחסן או לא להתחסן, זו השאלה

וירוס השפעת הוא זיקית חמקמקה המשתנה תדיר: אחת לדור צץ זן של נגיף שפעת, שמערכת החיסון האנושית אינה ערוכה להתמודד עמו, מצוין ב"תנ"ך של החיסונים" מבית "מה שרופאים אינם מספרים לך" הבריטי. עוד מוסבר כי ה"קוקטייל" החיסוני, שנרקח לפי הוירוסים שגרמו למגיפות בשנה החולפת, מספק הגנה לכשלושה רבעים לכל היותר מהאוכלוסיה המחוסנת, ולמעשה עד 40% מהמחוסנים המבוגרים לא מגיבים אליו כלל.

מדי סתיו מפציר בנו משרד הבריאות להתחסן, ובאתר המשרד אף תמצאו את הודעת הדובר מינואר האחרון (אולי בעקבות סמיכות המקרים הטראגית בקרב מתחסני קריית גת) לפיה "חיסוני השפעת בטוחים לשימוש והינם מצילים חיים".

מול עמדה זו קיימת אסכולה של מומחי בריאות, הטוענים שיש לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של תהליך ההפקה של החיסון, על מרכיביו הבעייתים. יש מידע הקושר את חיסון השפעת עם הופעת סימפטומים החמורים מהמחלה עצמה, כגון דלקות מוח, שוק אנפילקטי, חום וכאבים מפושטים. מחקר נוסף, המצוטט ב"תנ"ך של החיסונים", העלה כי תסמונת גיליאן בארה (המתאפיינת בחולשה, כשל נשימתי ושיתוק) מופיעה פי עשרה בקרב מחוסני השפעת.

כתב העת הרפואי הידוע, הלנצט, קבע כבר בעבר כי המחוסנים אינם נהנים משיפור בתחלואה, וכי קרוב לעשירית מהם פיתחו אסטמה בעקבותיו. לפני כשנתיים דיווח הניו יורק טיימס על שני מחקרים נוספים שפורסמו בו, אשר בדקו את השפעת החיסון נגד השפעת ב-37 השנים האחרונות. מסקנתם היתה שבמקרה הטוב יש לחיסון "יכולת צנועה" לסייע וכי "ההערכה שרוחשים להשפעת החיסונים הללו מופרזת עד-מאד". אחד החוקרים אף קובע כי "בשנים האחרונות נדהמנו לגלות עלייה דרמטית בשיעור נגיפי השפעת העמידים לתרופות". באוקטובר אשתקד, פרסם כתב העת רפואי בולט נוסף,  בריטיש מדיקל ג'ורנל, סקירת מחקרים שקבעה שחיסוני השפעת כלל אינם יעילים. ד"ר תום ג'פרסון, מומחה לחיסונים וממחברי הסקירה הזו, הכריז כי בהתבסס על עדויות מחקריות ובהתחשב בבעייתיות שבמחקר על גורמים משתנים (כמו הנגיפים שבחיסונים), הרי שלחיסוני השפעת יעילות זניחה, אם בכלל, כשמדובר בהעדרות מהעבודה, ימי אשפוז או הפחתת שיעורי התמותה מהשפעת וסיבוכיה. עמדה מתריסה, ללא ספק, מול מדיניות ההתחסנות הגורפת.

כך שסוגיית החיסונים, על הטוב והרע שבהם, תמיד ערה ובוערת, ונדמה שהיא מתחדדת ביתר-שאת אל מול הנתונים שמצטרפים לאחרונה לפאזל. איך אפשר, אם כך, להערך ולהתמודד בצורה הטובה ביותר עם השפעת, מלבד הכללים הישנים והטובים-תמיד, כהקפדה על הרגלי הגיינה אישית, תזונה טובה ופעילות גופנית?

הומאופתיה קלאסית – עקרונות ויתרונות

בשנת 1921 פרסם ד"ר ויליס א. דיואי (Dewey), רופא הומאופתי מאוניברסיטת מישיגן, מאמר שסיכם את הנסיון הקליני שלו ושל עמיתיו בטיפול בשפעת הספרדית, אותה פנדמיה זכורה לרע, אשר גבתה את חייהם של עשרות מליוני קורבנות, ובכך הפילה יותר חללים ממלחה"ע הראשונה, שבעקבותיה התחוללה. המאמר של דר' דיואי סקר את עבודתם של חמישים הומאופתים ברחבי ארה"ב, והעלה כי שיעור התמותה בקרב המטופלים בהומאופתיה עמד על כ-1%, לעומת 30% ויותר ברפואה הקונוונציונלית.

להומאופתיה מספר יתרונות, בפרט כשמדובר בחלופות. ראשית, בהתחשב בכך שאחת מהנחות העבודה היא, שפנדמיית השפעת עלולה להתחיל לא רק בחודשי החורף, הרי שהטיפול ההומאופתי זמין כל השנה, ואין צורך להערך לקראתו מספר חודשים מראש, או לחשוש שבשעת הדחק יאזל (כפי שקרה עם החיסונים והתרופות האנטי-ויראליות). שנית, במידה ונלקח בצורה אחראית ומפוקחת, ובכל מקרה בהשוואה להשפעות שליליות אפשריות של החיסונים, הרי שהטיפול ההומאופתי נטול תופעות לוואי. שלישית, בהומאופתיה בהחלט ניתן בהחלט להעניק טיפול קורטיבי (כלומר, במי שכבר חלו, להבדיל מטיפול מונע). כשמדובר בהומאופתיה קלאסית, כלומר באסכולה המרכזית בהומאופתיה, בה ניתן מרכיב אחד הלוקח בחשבון את מכלול הסימפטומים, הרי שאין חשש מפני תגובות בין-תרופתיות. ולבסוף, זול לרכוש הכנה הומאופתית ("הכנה הומאופתית" הוא תרגום למינוח הרווח "רמדי". מבחינה חוקית ופרמקולוגית, לא ניתן לייחס להומאופתיה שימוש בתרופות כהגדרתן).

חשוב להבהיר מראש שההמלצות שלהלן אינן מהוות תחליף לבדיקה רפואית ואף לא לאבחון הומאופתי מלא ומדוייק אצל מטפל/ת מורשה שהוכשר/ה לכך. לכן, אנא עשו שימוש בהצעות שלהלן רק במצבים המאפשרים זאת רפואית, והמתאימים לתמונה המשורטטת. חשוב גם לציין שההכנות הללו – ברוח ההסתכלות ההוליסטית שבהומאופתיה הקלאסית, המשקללת מכלול של סימפטומים בכל המישורים – עשויות להנתן גם במצבים שאינם שפעתיים. מאידך, היות ובהומאופתיה הקלאסית נמצאו עד-כה למעלה ממאה (!) הכנות יעילות במצבי שפעת, ניתן להביא כאן רק את העיקריות שבהן.

במידה וחוויתם שפעת אשר עונה על אחת מהתמונות הבאות, מומלץ להשיג את ההכנה בבית מרקחת הומאופתי בפוטנץ ("ריכוז הומאופתי") של 30C, וליטול שלושה כדורים אחת לשלוש שעות, כל עוד חל שיפור. את הכדורים ניתן להמיס במעט מים וללגום. במידה ולא חל שיפור ניכר כעבור שלוש מנות (או-אז אפשר לרדת בהדרגה בתדירות הלקיחה), מומלץ לפנות ליעוץ פרטני. להלן רשימת ההכנות ההומאופתיות העיקריות לטיפול בשפעת:

Gelsemium semprevirens – תשישות, כבדות, פחדנות וחוסר צמא

ההכנה הזו, המופקת מיסמין הגדל בארה"ב, סייעה רבות במהלך "השפעת הספרדית" שתוארה קודם-לכן. היא מתאימה לטיפול ב"שפעת הקלאסית" המופיעה בצורה הדרגתית: הרגשה "מעוכה" (חום, כאב לא מוגדר, נזלת) מתפתחת לאיטה ואז מתבטאת בכבדות, תשישות ורעד בכל הגוף. כאבי השפעת נחווים בשרירים ובכאבי ראש: נוקשות בחלקו האחורי, כאב מהצוואר ומעלה, או חגורה לוחצת מסביב. מאפיין מסקרן הוא, שבכל סוגי כאבי הראש הללו חל שיפור לאחר השתנה.

עקב התשישות והכאב הכללי, האנשים הזקוקים להכנה הזו עשויים להראות אפאתיים וישנוניים, עפעפיהם יהיו שמוטים, ובשל רגישותם המוגזמת לקור יעדיפו להתכרבל בשכבות רבות ולא לזוז. ייתכן ש"יגררו" חולשה במשך שבועות רבים מסיומה ה"רשמי" של השפעת, והתופעות עשויות להזכיר את "תסמונת התשישות הכרונית" (כאמור, הטיפול ההומאופתי מתבסס על מכלול של סימפטומים ולא ניתן רק על סמך שם המחלה. לכן, ההכנה הזו מסייעת גם במקרים המאובחנים עם התסמונת הזו). תחושות אופייניות נוספות הן: צמרמורות המתוארות כמים קרים במורד הגב; חוסר צמא, על אף תחושת יובש בפה והפנים המזיעות והחמות; רגישות לאור, למרות פחד מחושך; נזלת מימית (לחלופין, תיתכן תחושת סתימה בשורש האף ובאוזניים); גרון אדום וכואב במיוחד לאחר בליעה; שיעול עוויתי הגורם לקוצר נשימה. ולבסוף, סימפטום הנראה לא קשור לתופעות השפעת, אך מופיע לרוב במצבים מסוג זה – חולשה בפי הטבעת, ובעקבותיה בריחת צואה.

 Eupatorium perfoliatum – "כאילו נשברו לי העצמות"

ההכנה הזו מופקת מצמח ממשפחת המורכבים, שמקורו בארה"ב אף הוא. האנשים הזקוקים להכנה הזו יתלוננו על כאבים קשים ביותר בכל עצמות השלד ובפרט בעצם השוקה. הכאב מופיע במהירות רבה, והתחושה היא כאילו העצמות שבורות. המטופלים נאנחים ונאנקים מעוצמת הכאב: הם חוששים לזוז, אך נאלצים לנוע בחיפוש אחר תנוחה נוחה. הם מתלוננים גם על קור וצמרמורות בגב (בדומה לGelsemium-). סימפטומים אופיינים נוספים הם: כאב ראש מתפרץ; כאבים בגלגל העין; רגישות-יתר לריחות; נזלת זורמת למרות תחושה שהאף סתום; גרון יבש וצורך בשתייה קרה מאד, על אף הצמרמורת שהיא מעוררת; כאבים בשרירי החזה, בפרט בעת שיעול, שבמהלכו הם משתדלים לא לזוז כדי לא להחמיר את שאר הכאבים. בנוסף, המטופלים הזקוקים להכנה זו כמעט ואינם מזיעים.

 Baptisia tinctoria – שקוע, מזיע, מקיא ומשלשל

החולי הזקוק להכנה הזו פורץ בצורה פתאומית ומהירה, ומתבטא בשקיעה כללית, בחום מאד גבוה ובתשישות גדולה. פניהם של המטופלים אדומות וכשהם מתלוננים שהם חשים "מפורקים", אכן מתקבל רושם כזה – הם מבולבלים, נראים מסוממים, לא מתמצאים בזמן ובמרחב ועשויים להרדם בשעה שהם משיבים לשאלות. תחושת ה"פירוק" עשויה להתבטא בהזייה שאיבריהם מפוזרים על גבי המיטה. החום הגבוה מלווה בכמות גדולה של זיעה ובצמא עז. השפעת עשויה להתבטא בקיבה, כלומר בהתקפות פתאומיות של הקאות ושלשולים. סימפטומים מאפיינים נוספים הם: החמרה כללית מלחץ פיזי (אפילו של המיטה) ונסיון למצוא תנוחה לא לוחצת; כאבי פרקים (כאילו יצאו ממקומם); ריח רע מהפה וסרחון כללי של ההפרשות (ריר, זיעה, שלשול); דלקות גרון עם נטייה לכיבים, הפרשות מסריחות וכאב בבליעת מוצקים; גודש וכאב באוזניים.

 Bryonia alba – זעוף, צמא ומתקשה לזוז

ההכנה הזו, המופקת מצמח השייך למשפחת הדלועיים, מתאימה לשפעת המתפתחת בצורה איטית. הכאב מפושטים, אך עשויים להתבטא במיוחד בפרקים. מצבם של המטופלים מחמיר מכל תנועה, אפילו שיעול, לגימה או הסטת המבט. לכן, על אף חוסר השקט הכללי, הם משתדלים לא לזוז. תמצאו אותם שכובים במיטה, זעופים ודוחים מעליהם כל נסיון סיוע או עידוד (ולרוב אף מתלוננים על העלויות שכרוכות בהפסד ימי העבודה). הם זקוקים לכמויות אדירות של שתייה קרה, אך לוגמים אותה בהפסקות. סימפטומים מאפיינים נוספים: צורך באויר צח (חדר סגור וחם מחמיר את מצבם); הטבה בהפעלת לחץ על האיזור הכואב; חיפוי לבן על הלשון וטעם מר; גרון יבש ושורף; חוסר תאבון ועצירות; כאב ראש גדוש והולם במצח שמוטב, כאמור, מלחץ; מתאים במיוחד לדלקת ריאות, העונה על המאפיינים שלעיל, בפרט כשיש כאבים דוקרים ואלימים בחזה ורצון להמנע מכל תנועה.

 Rhus toxicodendron – נוקשה, חרד וזקוק לחום

הצמח הזה, קרוב המשפחה של אוג הבורסקאים הגדל בארץ, מתאים בצורתו ההומאופתית לשפעת שמופיעה בהדרגה ומתבטאת בעיקר בנוקשות בפרקים. על אף חוסר השקט שלהם, המטופלים יעדיפו לא לנוע בתחילה, אך ככל שיזוזו, הנוקשות תחלוף ומצבם ישתפר. עם זאת, עד-מהרה הם חשים שוב חלשים ותשושים וזקוקים למנוחה. וכך, חוזר חלילה, במעגל קסמים מתסכל. על אף החום הגבוה ממנו הם סובלים, הכאבים שלהם נחלשים דווקא בעזרת חימום מקומי. מבחינה מנטלית, לרוב יפגינו חרדה ויבכו הרבה ללא סיבה. סימפטומים מאפיינים נוספים: החמרה מרוח קרה; זיעה חמוצה; שלפוחיות דמויות הרפס באיזור החלק התחתון של הפה; קושי בבליעה ריקה; אדמומיות בולטת בקצה הלשון; עור קר למגע על אף החום הפנימי; צורך בלגימות קטנות כדי ללחלח את הגרון היבש;  טריגר אפשרי למצב הוא מעבר פתאומי מחום לקור לח.

 דגשים וטיפים:

המאמר הזה אינו מתייחס לרקיחות המוגנות בפטנט או לתכשירים המורכבים מ"קוקטייל" של מספר הכנות הומאופתיות, שהשפעתם המשולבת לא אומתה. אם אינכם בטוחים מה מציעים לכם, הרי שני קריטריונים לבדיקה – מחיר ההכנה אינו אמור לעלות על ארבעים שקלים לשפופרת בת חמישה גרם (ושמספיקה למנות רבות). מלבד מבחן המחיר, על האריזה לא אמורה להופיע הבטחה לריפוי בלעדי של השפעת. הסיבה לכך פשוטה: ישנן למעלה ממאה הכנות שהוכיחו את יכולתן בסיוע במצבי שפעת, וכל אחת מותאמת בצורה פרטנית למצב בעל מאפיינים יחודיים.

  • חשוב להבהיר שההכנות המפורטות להלן יכולות לסייע גם במקרים מורכבים שאינם קשורים בשפעת, וכן שישנן הכנות נוספות המתאימות לשפעת, שמפאת קוצר היריעה לא ניתן לפרט במאמר הזה. בכל מצב שאינו מסתייע בפרק זמן של מספר שעות, או אם לחלופין מופיעים סימפטומים כגון חום מאד גבוה, ערפול חושים, ליחה דמית, כאבים או נוקשות בעורף או כאבים בחזה – יש לפנות לאבחון רפואי ללא דיחוי. במקביל ובהתאם לנסיבות מומלץ לפנות לייעוץ הומאופתי פרטני ע"י מטפל/ת מקצועי/ת. אתר האגודה הישראלית להומאופתיה קלאסית מכיל מאגר מטפלים/ות שעברו הכשרה מסודרת.
  • במידה ואחד התיאורים מתאים למצב שבו אתם מעוניינים לטפל, מומלץ לרכוש את ההכנה בכמות של חמישה גרם ובריכוז הומאופתי (הקרוי גם "פוטנץ") המקודד כ30C-.
  • מומלץ ליטול שלושה כדורים אחת לשלוש שעות, כל עוד חל שיפור. את הכדורים ניתן להמיס במעט מים וללגום. במידה ולא חל שיפור ניכר כעבור שלוש מנות (או-אז אפשר לרדת בתדירות הלקיחה), מומלץ בכל מקרה לפנות ליעוץ פרטני.

כל הזכויות על המאמר שמורות לרחל שבי, ואין להעתיק ממנו ללא אישור מפורש ממנה

עוד על שפעת: קיראו בבלוג שלי (אפשר גם לחפש לפי תגיות רלוונטיות)

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support