האם ניתן לרפא אסטמה?

אסתמה (או אסטמה) היא מחלת ריאות כרונית חסימתית, המופיעה על רקע דלקת כרונית בדרכי הנשימה העליונות. מחלת האסתמה מתאפיינת בהתקפים בהם גודש של ריר צמיגי לאורך דרכי הנשימה מקשה על הוצאת האוויר מהריאות. שמה של התסמונת ("נשימה כבדה" ביוונית) מרמז על הנשימה הכבדה והמצפצפת המאפיינת את הלוקים בה. חולי אסתמה עשויים לסבול גם מקוצר נשימה, שיעול כרוני וסיבולת לב-ריאה נמוכה. אסתמה נגרמת עקב שילוב של גורמים תורשתיים וסביבתיים (אלרגיה, זיהום אויר, תזונה). אבחון האסתמה נעשה על ידי בדיקת תפקודי ריאה.

אסתמה היא אחת המחלות הכרוניות השכיחות ביותר בעולם. משערים כי היא פוגעת בכ-300 מיליון איש ברחבי העולם. שכיחותה מוערכת בקרב עשירית מהמבוגרים ו-15% מהילדים. אסתמה יכולה להיות מאובחנת בכל גיל, כשהגיל הנפוץ ביותר לאבחונה הוא גיל 3. אצל ילדים, בנים חולים פי 2 מבנות במחלה, אולם אצל מבוגרים השכיחות משתווה, כאשר חלק מן הילדים מחלימים מן המחלה או הופכים להיות א-סימפטומטיים (ללא סימפטומים של המחלה) בבגרותם.

ג ו ר מ י   ה א ס ת מ ה  מחלת האסתמה נובעת ממספר סיבות, סביבתיות וגנטיות: (א) 80% מקרב חולי האסתמה סובלים ממחלות אטופיות, קרי הקשורות באלרגיה, כגון נזלת אלרגית ואטופיק דרמטיטיס ("אסתמה של העור"). ברפואה הקונוונציונלית מאבחנים מספר אלרגנים, הגורמים תגובה אטופית, בפרט קרדית אבק הבית, פרוות כלבים וחתולים, מקקים, אבקת פרחים ודשא.  (ב) הקשר גנטי – למחלת האסתמה יש  הקשר גנטי (כפי שמעידים מחקרים על תאומים). עם זאת, מדובר במחלה פוליגנית, כלומר מספר גנים המעורבים במצב. (ג) רקע זיהומי (חיידקים, וירוסים,  זיהום אוויר וחשיפה תעסוקתית) – קיים קשר מסוים בין זיהומים לבין החרפות או התקפי אסתמה. (ד) תיאורית "ההיגיינה" (Hygiene Hypothesis) התפתחה  לאור תצפיות שהראו ,כי ילדים עם אחים גדולים פחות חשופים למחלת האסתמה.  התאוריה גורסת, כי חשיפה מועטה יותר לחיידקים במהלך הילדות גוררת התפתחות אסתמה. (ה) דיאטה ותזונה- השמנה מהווה גורם סיכון להתפתחות של אסתמה, בעיקר אצל נשים, אם כי המכניזם להתפתחות האסתמה  במקרים אלו אינו ברור. בנוסף, קיימים מספר מחקרים הקושרים מחסור בוויטמינים  שונים או בחומרים נוגדי חמצון והתפתחות של אסתמה. (ו) כמו כן, נמצא מחקרית כי עישון וחשיפה לעישון מחמירה את כמות התקפי האסתמה.

הטיפול התרופתי הקונוונציונלי מתבצע על ידי מרחיבי סמפונות, האמורים להקל על הסימפטומים בטווח הקצר, ועל ידי תרופות המדכאות את התהליך הדלקתי, כגון סטרואידים (בשאיפה, או הנלקחים באופן סיסטמי, למשל בכדורים). מעבר לתופעות הלוואי של הסטרואידים (צרידות, קנדידה, דיכוי קורטיזול בדם וכן ההשפעות הרווחות של סטרואידים, כגון השמנה בטנית, אוסתאופורוזיס, סכרת, יתר לחץ דם, קטרקט) , יש לזכור כי הטיפול התרופתי הקונוונציונלי הזה "מנהל" את המחלה, לכל היותר – אך לא מרפא אותה. באותה מידה, גם טיפולים אנטי-לויקוטראנים (Antileukotrienes- הידועים בשמות המסחריים סינגולייר, אקולייר) , יכולות לשפר במידת-מה את תסמיני המחלה, אך לא לפתור אותה לעומק.

ע ב ר ת ם   א ת   מ ס ל ו ל  ה ח ת ח ת י ם, סטרואידים-מרחיבי סימפונות-סינגולייר, אך עדיין המצב קשה? אתם באמת לא לבד. בפרקטיקה ההומאופתית הסיפור הזה מאד שכיח. חשוב מאד להדגיש: בהומאופתיה  א י ן  פרוטוקול סטנדרטי לטיפול באסתמה. הסיבה פשוטה: הכוונה איננה לתחזק על פני השטח, אלא  ל פ ת ו ר  את הבעיה לעומק. ישנם למעלה מחמש מאות (!) טיפולים הומאופתיים במצבי אסתמה. במסגרת תשאול מקיף, נבדוק את המאפיינים של האסתמה שלך / של ילדך, גורמי רקע נוספים ומחלות נוספות, אם ישנן. הטיפול ההומאופתי יותאם לך/לכם בצורה המדוקדקת ביותר, מתוך כוונה להגיע לשורש הבעיה.

הנסיון מלמד אותי שניתן לרפא אסתמה, גם אצל מבוגרים. אני מזמינה אותך ליצור עמי קשר ולקבל פרטים נוספים. רפואה שלמה!

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support