טיפול טבעי תומך בחולי אלצהיימר

ב ה ג ד ר ת ה, אלצהיימר היא מחלה ניוונית, הפוגעת בהדרגה בתאי המוח וגורמת לפגיעה בתפקוד השכלי (זכרון, חשיבה, תפיסה, שפה, התנהגות, התמצאות) ובהיבטי התנועה והתפקוד היומיומיים. המחלה שכיחה בעיקר בקרב בני ששים ומעלה, ובמהלכה חלק מתנאי המוח מתנוון והמוח עצמו מאבד מנפחו. המחלה תוארה לראשונה ב-1906 על ידי החוקרים הגרמנים אלואיס אלצהיימר (Alois Alzheimer) ואמיל קרפלין (Emil Kraepelin), ומעריכים כי עד שנת 2020 יסבלו ממנה 34 מליון איש ברחבי העולם.

מחלת האלצהיימר גורמת למרבית מקרי הדמנציה (שטיון, הדרדרות שכלית), הרבה יותר מגורמים כגון שבץ או פרקינסון. עקב תהליכים מוחיים ניווניים, כגון היווצרות רבידים  חלבון העמילואיד, או מותם של קשרים בין תאי המוח, האלצהיימר מתאפיין בראש ובראשונה בירידה קוגניטיבית. תחילה ניכרת הפגיעה בזיכרון, ובהמשך ניזוקים תפקודים עליונים נוספים כגון ההתמצאות, יכולת החשיבה וההיסק. בהדרגה נפגעת גם הפעילות המוטורית כמו כושר ההליכה, האכילה והשליטה על הסוגרים. בשלבים המתקדמים, החולה הוא חסר ישע וזקוק לעזרה בכל פעולותיו. סיבוכים שונים כמו מחלות זיהומיות או פצעי לחץ הם לרוב גורמי התמותה.

ר ב – ג ו ר מ י ו ת :  מספר גורמים משפיעים יחדיו או באופן חלקי על היווצרות המחלה. נשים חולות יותר מגברים; שכיחות המחלה גוברת עם הגיל (אם כי מיעוט מקרים יאובחן כבר בעשור הרביעי והחמישי לחיים); המחלה מופיעה ביחס הפוך להשכלה (כלומר, השכלה או פעילות אינטלקטואלית מוגברת מגבירות את הקשרים בין תאי המוח, ולכן העלמותם תשפיע פחות על המצב הקוגניטיבי); גנטיקה: מחקרים סטטיסטיים קבעו שלאנשים אשר במשפחתם יש כבר חולה אלצהיימר, יש סיכוים גדולים יותר לחלות במחלה. נמצא כי במשפחות בהן שכיחות האלצהיימר גבוהה מהממוצע ישנן מוטציות בגנים מסוימים.

מ ח ל ו ת   ר ק ע  המקושרות עם אלצהיימר הן חבלות ראש חוזרות, יתר שומני דם ובמידת מה גם סוכרת ויתר לחץ דם מגבירים את סיכויי המחלה.‏ אורח-חיים: מחקרים סטטיסטיים מראים כי פעילות פיזית, הימנעות מפעולת העישון, שתייה מועטה של אלכוהול וצורת חיים שלווה יותר, מקטינים במידה מסוימת את הסיכון למחלה.

ש ל ב י  ה מ ח ל ה: ראשית, ישנה הפרעה קוגניטיבית קלה המכונה Mild Cognitive Impairment, שלב מוקדם בו נפגעים הזיכרון לטווח קצר והיכולת ללמוד, לשלוף מילים ולחשוב באופן מופשט. המצב משויך לרוב לירידה טבעית בתפקוד ולכן האנשים אינם פונים לאבחון, שממילא עדיין לא מקיף את כל הפרמטרים. בשלב זה ניתן לעזור בצורה משמעותית ביותר, וחשוב לציין שלא כל הלוקים בו יפתחו בהמשך אלצהיימר. במידה ומתפתחים סימנים נוספים, כגון הפחתה בספונטניות ובקשרים חברתיים, אדישות, חשדנות ואיבוד יוזמה, יש סיבה להעריך כי מדובר באלצהיימר. הערכה זו תתחזק אם יתבטאו תופעות נוספות כגון שיכחה, איבוד חפצים, קושי בהפעלת מכשירים והפרעה בהתמצאות בזמן. בהמשך, במה שמכונה שלב קל, ישנה הפרעה בזיכרון ובהתמצאות טופוגרפית במרחב. ישנה בעייה בהתנהלות כלכלית, איטיות כללית מוטורית ומחשבתית, חזרה על שאלות ולמרבה הצער חרדה ודכאון, שכן האדם נעשה ער לקשייו. בשלב הבינוני חלה החמרה נוספת בתחום הזיכרון, הפרעה בחשיבה לוגית ובתגובה לגירוים תחושתיים. מתפתח קושי בביצוע פעולות מורכבות יומיומיות (הלבשה או רחצה) וקושי בזיהוי אנשים. בהרבה חולים מתחילים תסמינים התנהגותיים כמו הזיות, מחשבות שוא, התנהגות אימפולסיבית ולעתים גם מסוכנת ואי שליטה על הסוגרים. בשלב הזה, עקב בעיות אלה, לרוב מאושפזים החולים במוסדות סיעודיים. בשלב הקשה, כל הפרמטרים מחמירים, והתקשורת עם החולה, כמו גם כושר התנועה שלו, נעלמים. בשלב הסופי אין תקשורת או פעילות עצמאית, והקשיים עלולים להוביל למות החולה עקב סירוב לאכול, פצעי לחץ או דלקת ריאות.

א ב ח ו ן: קשה לאבחן את מחלת אלצהיימר בשלבים ההתחלתיים, בפרט בשל הימנעות מפנייה לרופא (הדחקה, חרדה, יחוס לנורמליות של הגיל..). כאשר הוא כן מתבצע, כולל האבחון מספר שלבים: מבחנים של מרפאות לאבחון קוגנטיבי (זכרון, התמצאות, שפה, כושר חשיבה); בדיקות הדמיה שונות של המוח; בדיקה פסיכיאטרית (הבודקת את המצאותו של מצב דכאוני); בדיקות דם; בדיקה גופנית כללית. יש לברר סיבות אחרות. לדוגמא: מחסור בויטמין בי-12 העלול לגרום לשטיון), מחלות כלי דם, עודף שומני דם ומחלות לבביות שונות יכולות לגרום לנזק מוחי ולשטיון שאינו מחלת אלצהיימר.

ה ט י פ ו ל   ה ת ר ו פ ת י   ה ק ו נ ו ו נ צ י ו נ ל י  במחלת האלצהיימר הוא רב מערכתי. הוא כולל תרופות המבקשות לשנות את מערך החומרים במוח ולנגוד חימצון (תהליך כימי הפוגע במולקולות של תאי העצב במוח). כמו כן מתייחסים לבעיות הנפשיות וההתנהגותיות (דכאון, אי-שקט, אלימות נגטיביזם, הפרעות שינה, חרדה). התרופות הללו דורשות פיקוח מתמיד בשל תופעות הלוואי שלהן.

ט י פ ו ל י ם   ל א   ת ר ו פ ת י י ם  – חולה במחלת אלצהיימר זקוק לטיפולים רבים כגון פיזיותרפיה כדי לשמר תנועתיות, לחזק שרירים ולמנוע עיוותים. ריפוי בעיסוק מסייע בגירוי המוח.

ט י פ ו ל י ם   א ל ט ר נ ט י ב י י ם : דיווחים הומאופתיים מלמדים על מקרים דרמטיים בהם חלה עצירה בהדרדרות המחלה, במיוחד בשלבים הקלים. הומאופתים בולטים בני זמננו, דוגמת מרפי (Murphy),  וורמולן (Vermeulen), סכולטן (Scholten) ומנג'לבורי (Mangialavori) מדווחים על שיפור ניכר במצבם של מטופלים בעזרת שורת תרופות הומאופתיות ידועות ובדוקות. מידע זה משולב בספרות ההומאופתית ומאפשר לקהל המטפלים להעניק מענה טיפולי טוב לחולים שאובחנו עם אלצהיימר. כמו כן, ישנם תוספים מתחום המזון שניתן לקחת (שמנים מסויימים המשפרים את מצב מערכת העצבים), המסייעים בשיפור המצב ובמניעת הדרדרות. ניתן לקרוא כאן על מגוון שיטות טיפול נוספות המסייעות לחולי אלצהיימר.

לשאלות והתייעצות נוספת, אשמח לשוחח עמך.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support